טיפול EFT בחיות
לפניכם סיפור של טיפול EFT בחיות
אני נרגשת לחלוק את הסיפור הזה על טיפול בכלבה בשם שוני.
יש כלבים שאוהבים טפיחות פיזיות והם מגיבים ממש טוב
ויש כלבים שלא אוהבים טפיחות ואז אני צריכה להשתמש בטכניקת פונדקאי.
אמנם יש לי הכשרה של טיפול בחיות אבל לא הרגשתי את הביטחון לנסות טיפול EFT בחיות,
עד שפגשתי את חיית מחמד היפה בשם שוני. השם יוצא הדופן של הכלבה נגזר משם שבט אינדיאני באמריקה.
הכל התחיל כאשר הוזמנתי לסבב הכרות ע”י השכנים החדשים שנכנסו לגור לידנו עם הכלבה ומספר חתולים.
זה היה אחר צהריים יפה, ישבנו לקוקטייל כשראיתי את היצור היפה ביותר, כלבה מסוג זאב בשם שוני, חיית המחמד שלהם.
הבעלים אמרו לי שהיא חולה מאוד ונאמר להם שהיא לא תחזיק מעמד זמן רב.
הייתה לה צליעה איומה שגרמה לקשיי הליכה .
הסתבר לי ששני חבריה החתולים נפטרו לאחרונה, והם היו חסרים לה נורא.
היא שכבה עצובה, הראש בכפות ידיה והביטה בצער רב .
לא יכולתי להפסיק להסתכל על החיה היפה הזאת.
בעלת המקום היתה מאוד מעוניינת ב- EFT ומעולם לא שמעה על זה קודם.
היא השאלה אם אני מוכנה לנסות לטפל בשוני הכלבה .
הסברתי לה שלא כל הכלבים אוהבים טיפחות פיזיות ויכול להיות שנצטרך להשתמש בפונדקאי.
אבל הבעלים התעקשה שהיא תהיה בסדר וכדאי לנסות טפיחה פיזית.
אני חייבת להודות שהרגשתי מידה מסוימת של חרדה כששכבתי על הרצפה לידה.
“דיבור בזמן”
שאלתי שוני אם אכפת לה שאטפח עליה .
אמרתי לה שאני מצטערת שהיא חשה ברע, אבל יתכן שהטפיחות יעזרו לה.
הרגשתי שזה בסדר והבעלים אמרו שזה בסדר להמשיך.
המשכתי אז בטפיחות על נקודות, סביב העיניים, החזה מתחת לבית השחי,
בדומה לטיפחות על אדם עם המשפטים הבאים כאילו הייתי שוני
אני כל כך מדוכאת
אני מרגישה די רע
אני לא יכולה להמשיך ללכת כמו שצריך
אבל אני חושבת שאני כלבה טובה והבעלים שלי אוהבים אותי
הלוואי שיכולתי ללכת כמו שצריך
או פשוט קצת יותר טוב
אני ממשיכה לגרור את הרגל האחורית שלי וכל הזמן מדדה
אני צולעת
אבל אני ילדה טובה, ממש ילדה טובה
אני מתגעגע לחברים שלי כל כך הרבה (שני חתולים)
עכשיו הם נעלמו לנצח ואני לא אראה אותם שוב
אני ילדה טובה
אני רוצה להשתפר
בשלב זה, אני הפסקתי לתופף, חשבתי שאולי זה מספיק כי היא הייתה מאוד חלשה.
הבעלים ליוו אותי לגן שלהם, מביטים בצמחים ומפטפטים.
שוני הלכה אחרינו מדדה אם כי שמתי לב שההליכה שלה נראית הרבה יותר טובה, אבל לא התייחסתי.
בשלב מסויים השכנה העירה שההליכה של שוני השתפרה.
הוזמנתי אז לשבת עם הבעלים בחצר שלהם שוני באה לשבת לידנו.
שאלתי את הבעלים אם היא רוצה לנסות עוד סבב של טפיחות והפעם בצורת פונדקאי. היא מאוד התלהבה מהרעיון.
טפחתי על עצמי והשתמשתי בביטויים דומים כמו קודם, כגון:
שוני היא כלבה טובה
היא מאד מתגעגעת לחבריה מיקי ומיס פיגי
שניהם מתו לאחר מעבר הדירה לפה.
היא מתגעגעת אליהם נורא
מאז התחילה הבעיה ברגל.
היא כל כך חולה שלא נשאר לה הרבה זמן בעולם הזה.
משהו צץ כאן, אבל אינטואטיבית הבנתי שלא כדאי בשלב הזה להזכיר את זה.
כל זמן הטיפחות הבעלים של שוני טפחה איתי.
שאלתי אותה אם היא היא רוצה לנסות לבד ואני אוביל אותה עם הטפיחות.
הפעם הגישה היתה לדבר אל החיה (גוף שלישי)
“למרות שאת כל כך חולה ואת מתגעגעת לחברייך, אתה ילדה טובה ואני אוהב אותך מאוד”
הבעלים חזרו אחרי ובשלב מסויים הנחתי לאותם להגיד את המילים שהם רוצים להגיד לכלבה שוני.
אני אוהבת אותך שוני ואני לא רוצה שתלכי, אבל אולי הגיע הזמן שלך?
המשכנו סביב הנושא הזה והבעלים התחילה לרכוש יותר בטחון בתהליך,
יחד עם התגברות הבטחון הבעלים התחילה לדבר עם שוני בעצמה.
שאלתי אם נוכל לעשות משחק תפקידים בינינו. אני אהיה שוני והבעלים תדבר אלי:
אני: אני שוני חולה, חולה כל כך, אני לא יכולה ללכת גם אם זה השתפר מעט.
בעלים: אני מצטער שאת כל כך חולה, אני אוהבת אותך ורוצה שתבריאי ותרגישי טוב.
אני: אני באמת מתגעגע לחברים שלי כל כך הרבה, מיקי הלך בעקבותי כל הזמן.
הצעתי בעדינות רבה כי שהבעלים ישאלו אם זה הזמן לעבור מהעולם, רק אם היא רוצה.
הבעלים: שוני האם זה הזמן שלך לעבור מהעולם?
השתררה שתיקה ארוכה מאוד. לא אמרתי כלום, הבעלים היה מזועזע בעליל.
עדיין בשקט, חיכיתי. הבעלים בסופו של דבר אמרה, “לא, אני לא רוצה למות עדיין.”
אני: “אני רוצה את כל העזרה שאני יכולה לקבל,
אני לא רוצה למות,
עדין לא הגיע הזמן שלי
זה לא הזמן שלי,
אני צריכה עזרה מכל אחד שיכול לעזור”
החלטתי בשלב הזה לשתף בתחושה האנטואיטיבית שעלתה
אני כשוני: “אמא, יש משהו לא בסדר איתך, מה לא בסדר? אני באמת דואגת לך.
אני צריכה את העזרה שלך, אבל מסיבה כלשהי את לא יכול לתת לי את העזרה.
את מאד מודאגת , מה לא בסדר? “
שוב הבעלים היתה המומה בעליל. היא לא יכלה לדבר.
חיכיתי, ואמרתי שאנחנו לא צריכים להתקדם יותר אם היא לא רוצה.
היא הגיבה בהגנתיות ואמרה שהיא עשתה הכל בשביל שוני,
“היא הייתה בראש הרשימה שלי למרות איבדתי את אב לאחרונה”.
לאחר מספר דקות היא ספרה לי שהיא היתה צריכה ללכת לסריקה סרטן והייתה מאוד מודאגת.
היא לא האמינה איך אני כשוני הצלחתי לעלות על הנושא למרות שאף אחד לא ידע חוץ מבעלה.
אני אמרתי שלא ידעתי אבל הרגשתי את הדאגה של שוני לאבד את האמא שלה האנושית בנוסף לחברים שאיבדה לאחרונה.
עשינו סבב טפיחות על הרגשות של הבעלים. למחרת הייתי צריכה לטוס.
לאחר מספר ימים התקשרתי שוב לבעלים של שוני והסתבר שההליכה השתפרה מאד.
הערת העורך:
ניתן להשתמש בתהליך הפונדקאי בכל פעם שלא ניתן לטפוח פיזית על המטופל
אני משתמש בזה לתינוקות, אנשים שגרים רחוק, פצועיים שלא ניתן לטפוח עליהם וכמובן טיפול EFT בחיות